הספר המקסים "ארץ לאיבוד", מאת דבורה לילי כהן, ממחיש כמה חברות אמיצה יכולה לתרום לשני הצדדים, ודרך הספר מלמדים את הילדים הצעירים את ערך החברות והתגברות על פחדים ומכשולים, מאוד חשוב להעביר את המסרים דרך דוגמאות, והספר "ארץ לאיבוד", בהחלט תורם מאוד לקורא הצעיר, וגם להורים, כל אחד מאיתנו נתקל בקשיים, ופחד מהתמודדיות מסויימות, ונפלא לקרוא ולהבין שגם אם הולכים לאיבוד תמיד יש דרך חזרה, ברגע ששמים את הפחדים בצד מגלים עולמות נפלאים.
חמש שנים וחצי עברו מאז חזרנו אורי ואני מארץ לאיבוד. כל הזמן הזה לא דיברנו אפילו פעם אחת על מה שעבר עלינו שם.
"הצלחת פעם?" שאל אותי אורי אחרי כמה דקות של שתיקה.
"הצלחתי מה?" עניתי בשאלה.
"לחזור לשם? למצוא שוב את הפתח?"
"לא. ואתה?" שאלתי.
"גם אני לא," ענה אורי מבלי להרים אלי את מבטו.
על הספר:
זוהי הרפתקאה שבליבה שני ילדי גן, הראל ואורי, שמוצאים פתח מפתיע, ובצדו השני – עולם. הראל, שאיבד את סימבה, הצעצוע האהוב עליו מחפש את הפתח לארץ לאיבוד כדי שיוכל ללכת לשם ולהחזיר אותו הביתה. כשאורי חברו מצטרף אליו הם מנסים להבין מי הם "הרעים " מהם חוששים כל כך היצורים בארץ לאיבוד. ומהו מקומו של הטוב.
בארץ שכל יצוריה שבורים או פצועים נמצאים, בין היתר, כל הגרביים הבודדות, חתול אבוד שנתקע על העץ, חיות פלסטיק שבורות, הזנב של סימבה, ואפילו זקנה אבודה ומכמירת לב עם חיוך תמידי שמתמרמרת על האוכל בבית האבות.
אורי והראל הולכים לאיבוד ובין בדידות לבהלה הם מגלים את האומץ, מבינים את המשמעות העמוקה של חברות, ולומדים כמה כוח ועצמה מקבלים כשמצליחים להתמודד עם קשיים, משברים ופחד.
דבורה לילי כהן, אם לשלושה, נולדה בקיבוץ להבות הבשן ומתגוררת בחיפה. היא מנהלת חשבונות ומטפלת בפסיכותרפיה. "ארץ לאיבוד" הוא ספרה הראשון.
הספר: ארץ לאיבוד, מאת: דבורה לילי כהן
איורים: שרון שפיץ עריכה: מושיק חסון
114 עמ', 74 ש"ח
הוצאת ספרי ניב
