קיבלתי לסקירה את הספר גניבות ספרותיות מאת נעה אבנד, הספר מכיל קובץ סיפורים בנושאים מעניינים כמו חיי נישואין ארוכי שנים אך ללא תשוקה, ובמוסכמות החברתית וגם של בני הזוג להחזיק את זה כך, ולחיות ביחד עם הרגל ופחות עם ניצוצות, והדרך משם לבגידה קלה, אהבתי את הסיפורים, ואת השנינות של הכתיבה, בהחלט עולם של אוטומט ללא משמעות, וחבל, כי החיים יכולים להראות אחרת, וכדאי לזכור את כל יום ביומו….
מהם זוגיות, מין, בגידה, נישואין עבור בורגנים ישראלים בני 40+ בעידן דיגיטלי ונרקסיסטי כשלנו?
הספר גניבות ספרותיות הוא תמונת מצב כנה, בוטה, מקורית ומאוד משעשעת על ההוויה של מעמד הביניים בתפר בין העולם האנלוגי שנמחה למציאות דיגיטלית-טוטלית הנוכחית.
בעוד שעבור אנשים צעירים יותר הפלטפורמות הדיגיטליות הן מציאות מובנת מאליה, והם חיים את המוסכמות והקודים של המציאות הזו כבני בית, אנשים מגיל מסוים צפונה נכנסו לעולם הזה כמו הנזל וגרטל לבית המכשפה – מוקסמים מאינסוף הגדרות ואפשרויות שפתאום צצו. זהו מגרש משחקים שמנסח מחדש את הזוגיות, המין, מוסד הנישואין והגירושין ועוד ועוד. את הדברים האלה, את התחושה שאנחנו מוצרים שמשווקים עצמם בשוק חברתי קשוח, מביאה הסופרת לפתחם של הקוראים. זה עולם שלא מוכר לכל קורא והוא חושף לרבים את הפער העצום בין הפסאדה של המונוגמיה בת זמננו לבין "השטח". לא מדובר עוד בניהול רומנים, אלא בניסוח חדש לגמרי של מה זה להיות יחד.
העיסוק הבוטה בערך השוק של האדם-אובייקט מזכיר את מבטו המפוכח-אירוני של הסופר מישל וולבק, אך מעמיד דמויות נשיות עגולות, חשופות מאוד, שהפתטיות שלהן היא משעשעת ובו בזמן מעוררת חמלה ואהדה. חוויית הקריאה בספר משעשעת ונוגעת ללב. הכתיבה קולחת, מקורית ועשירה.
כל זאת מתרחש במרחב תרבותי ישראלי מאוד, שנוגע, בהומור עצמי, בהווי המקומי – בצבאי, בפוליטי, בחברתי. הספר משתף אותנו בהוויה האנושית והישראלית של זמן היסטורי-חומרי-מעמדי עכשווי, ודווקא על שום הדבקות המוגזמת בפרטים הקטנוניים של החיים ושל חלום המימוש העצמי הנרקסיסטי של ה"מגיע לי" – דווקא על שום כל אלו הוא נוגע באימה להפוך לא רלוונטיים.
זהו ספר ביכורים של נעה אבנד, ילידת 1984. יש לה הרבה מה לומר על החיים במקום הזה בעת הזאת. היא כותבת מתוך הביוגרפי והבדיוני וכמובן מהפצע.
הספר: גניבות ספרותיות
מאת: נעה אבנד
עורכת: אורנה לנדאו
166 עמודים, 88 ש"ח
שתים בית הוצאה לאור
